המשחק של וולט

חברת וולט הוקמה בשנת 2014 בעיר הלסינקי בפינלנד ומספקת שירותי משלוחים באמצעות אפליקציה. לכאורה, החברה המציאה מודל עבודה חדש, דיגיטלי, נזיל ולא מחייב. שליחי החברה, המכונים "פרטנרים", אינם מועסקים ישירות על ידה, מקבלים את שכרם אחת לשבועיים והיקפי העבודה שלהם משתנים תדיר. החברה נכנסה לישראל בסוף שנת 2018, ומעסיקה באופן עקיף מאות שליחים ברחבי גוש דן. וולט זכתה לפופולריות רבה בקרב הצרכנים הישראלים, וביתר שאת מאז תחילת משבר הקורונה ששינה את אופן הצריכה והעתיקה אותו מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי. 

האפליקציה של וולט מקצה משלוחים לשליחים הפרושים ברחבי העיר, אחראית על שיבוץ השליחים למשמרות ועל ניהול התשלומים בין המסעדה, הצרכן והחברה. צורת העבודה הזאת, המבוססת על האפליקציה, מצמצמת באופן משמעותי את הקשרים ויחסי העבודה בין החברה לעובדים. האפליקציה מסייעת בהסוואת יחסי עבודה מסורתיים בין מעסיק למועסק והחלפתם באשליה של ניהול עצמי ואוטונומיה. היא גם מטשטשת את ההפרדה החדה בין זמן עבודה לפנאי.

מישחוק

אחת הדרכים המרכזיות שבאמצעותם וולט והאפליקציה שלה משיגים את היעדים האלה הוא דרך "מישחוק": החלה של מאפיינים משחקיים על סיטואציות או פעולות לא־משחקיות."מישחוק מלמעלה" הוא מושג שבו החוקרים ג'יימי וודקוק ומארק ג'ונסון נעזרו כדי לתאר תהליך שבו מנהלי חברות הופכים יעדים כמו מקסום תפוקת עובדים וניהול העבודה לקלים יותר לעיכול באמצעות משחקים. מישחוק מלמעלה יכול אמנם להביא למעורבות רגשית גבוהה יותר של העובדים בתהליך העבודה, אך גם להעמיק את השליטה בהם, להמריץ אותם וליצור תחרות בינם לבין עצמם. 

חברות רבות עושות שימוש במישחוק מלמעלה. גוגל למשל, עיצבה את מקום העבודה באופן משחקי על ידי שימוש בצבעים כמו בגן משחקים, מגלשות ומשחקי מחשב. בגט טקסי מחולקים פרסים ומתנות על עמידה ביעדים. וגם בוולט הוכנסו מאפיינים משחקיים כמו שימוש באימוג'ים וגיפים בממשק ההודעות, ואפליקציית הניווט שמעניקה לנסיעה תחושה של משחק מחשב.

למרות שהם מזוהים עם פנאי והנאה, משחקים הם מערכות אנושיות שכוללות קביעת חוקים ומנגנוני אכיפה. לכן מישחוק איננו טבעי וגם לא תהליך חיובי בהכרח. כשהוא נתון לידיהם של מנהלים במסגרת תהליך העבודה, הוא מאפשר לטשטש את ההבחנה בין עבודה לפנאי, ולהחיל אינטראקציות וכללים למרחבים שבהם הם לא היו קיימים עד אז. במסגרת ה"משחק" על ה"שחקנים" לעמוד במטרות והיעדים שהוצבו בפניהם על ידי מנהלי החברה ומעצבי המשחק. בידי המנהלים והמפתחים קיים חופש כמעט מוחלט לשינוי והתאמת המשחק בהתאם לתגובה ולתוצאות המגיעות מן העובדים עצמם. 

ניהול באמצעות אלגוריתמים

השימוש שעושה וולט באפליקציה ובמישחוק מחזקים מגמה נוספת בשוק העבודה והיא הניהול האלגוריתמי. "ניהול אלגורתמי", לפי ליאור זלמנסון, "מתאפשר על ידי איסוף רחב של מידע על כל אספקט של חיי העבודה, יישום מנגנונים המדרגים את העובדים, תחזוק אמצעי שליטה ובקרה המוניים על הנעשה, וכן יכולת קבלת החלטות אוטומטית על בסיסם". ההנחה היא כי תפקיד המנהל הבכיר או הזוטר הוא לעקוב ולפקח אחר עובדיו וכדי לעשות זאת הוא אוסף מידע, מתעד ועוקב אחר פעילותם כדי לעמוד ביעדים הארגוניים של מקום העבודה או החברה. ניהול אלגוריתמי החל להופיע במסגרת פלטפורמות דיגיטליות של עבודה כמתודה לאירגון ותיאום של קבוצות גדולות של עובדים ולקוחות באופן אוטומטי. ניהול אלגוריתמי מחליף את דרג הביניים הניהולי על ידי פירוק העבודה למשימות קטנות וניהול הביצוע שלהם על ידי העובדים. הוא מחליף וממלא מגוון משימות ניהוליות שבאופן מסורתי מילא המנהל במקום העבודה. העדר השקיפות והבהירות הם מרכיבים חשובים בניהול האלגוריתמי מכיוון שהם מקשים על העובדים לרמות את המערכת.

מרכיב חיוני בניהול האלגוריתמי הוא יכולת הבקרה והמעקב הטמונות בו. מידע רב נאסף בזמן אמת באמצעות האפליקציות השונות. המידע הזה מאפשר מעקב של השדרה הניהולית כמו גם עיבוד וניתוח המידע על ידי אלגוריתמים. בהקשר של וולט למשל, הוא מקצה לשליחים משלוחים בהתאם למקום גיאוגרפי, ומחשב את זמן המשלוח ואת שכרם של השליחים. השילוב בין איסוף המידע, המעקב והעיבוד האלגוריתמי מסייע הן בניהול העובדים והן בהיענות לדרישות הצרכנים והתאמה למאפיינים האישיים והספציפיים שלהם, כל זאת תוך חיסכון ניכר בזמן ובכסף. בחברות שאינן מעסיקות את העובדים ישירות, כמו וולט ואובר, האינטראקציה האנושית בין המנהלים לעובדים מצטמצמת למינימום ומתווכת באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית. זו מחליפה למעשה את השליטה הניהולית הישירה של העבר, בשליטה אלגוריתמית נסתרת ועקיפה. לכאורה, חברות מהסוג הזה, שמכונות "כלכלת החלטורה", עושות שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לחבר בין שני אנשים או יותר לצורך רכישת מוצר או שירות. מנהלי החברות טוענים שהם אינם מעסיקים עובדים, אלא רק מקשרים בין הצרכן ליצרן או נותן השירות. אך בפועל, מדובר בעבודה לכל דבר שמנוהלת על על ידי תאגידים המסתתרים מאחורי אפליקציות עם אלמנטים משחקיים. 

ניהול עצמי ויחסי עבודה

"אחריות אישית" ו"ניהול עצמי" הם מרכיבים מרכזיים באידיאולוגיה הנאו־ליברלית, ונועדו לפטור את המדינה ומקום העבודה מדאגה לרווחת האזרח והעובד. האידיאולוגיה הזאת מתממשת בצורה בולטת בוולט ובחברות מסוגה, שכן השליח לכאורה מנהל את עצמו ואת פעולותיו. השליחים לומדים כיצד לנהל את גופם, פעולותיהם וזמנם בצורה שתמקסם את הפריון שלהם, תוך הימנעות מהסיכון של תאונה או פציעה. 

אך בפועל השליח כפוף לתנאים ולמשימות שהקצתה לו האפליקציה. השליח של וולט יכול אמנם להחליט האם לקבל משלוח או לא, אך המשלוחים המוצעים לו שוקללו על ידי האלגוריתם של החברה בהתאם לצרכיה ולא לצרכיו. זמנם של השליחים מוכתב על ידי זמני העבודה של וולט, שהם בדרך כלל שעות הערב והלילה. במילים אחרות, למרות אשליית הגמישות והחופש, שליחי וולט ועובדי כלכלת החלטורה בכללותם נדרשים לנהל את גופם וזמנם כך שיתאימו לזמני הביקוש ולתכתיבים הניהוליים שנקבעים על ידי אלגוריתמים נסתרים.

הכניסה המהירה של וולט לשוק הישראלי והצלחתה הפנומנלית בקרב הצרכנים היא עדות הן לחיבה של החברה הישראלית לחידושים טכנולוגיים והן לביקוש לשירות שהיא מספקת. אך מאחורי האפליקציה הנוחה והמשחקית עומדים שליחים הנתונים לניהול דיגיטלי חסר פנים ומקדישים לעבודתם את זמנם, מרצם וגופם. עבודתם משיאה לוולט רווחים עצומים, ולכן, למרות הניסיון שלה לטשטש זאת, ראוי שתכיר בכך שמדובר ביחסי עבודה לכל דבר ותספק שכר וזכויות בהתאם.

תמונה ראשית: Mussi Katz / Wolt (flickr)