Skip to content

יצירת חיסונים עבור אנשים, לא עבור רווחים

מריאנה מצוקאטו, אלס טורילה והנרי לישי לי

הצלחתם של החיסונים לנגיף הקורונה מעוררת תקווה, אך הדרך למימוש מלא של ההבטחה לחיסון אוניברסלי וזמין בחופשיות עודנה ארוכה.

הערת מערכת: המאמר פורסם במקור לפני שהחיסונים לקורונה אושרו לשימוש. למרות שהמציאות השתנתה והחל תהליך התחסנות נרחב, הניתוח המוצג במאמר וההמלצות המופיעות בו כדי להבטיח חיסון לכולם עדיין רלוונטיים.

ההכרזות מהתקופה האחרונה בדבר תוצאות המחקר הבריטי על יעילותם של ניסויי החיסון לנגיף הקורונה, הפיחו תקווה לכך שהחזרה לשגרה נמצאת ממש מעבר לפינה. הנתונים הראשוניים על מדדי ההצלחה של חיסוני ה-mRNA החדשים של החברות פייזר/ביונטק ומודרנה מעודדים מאוד, ועל כן קרוב לוודאי שהם צפויים לקבל אישור לשימוש במצב חירום. כמו כן, החדשות האחרונות על יעילות החיסון של חברת אסטרהזניקה ושל אוניברסיטת אוקספורד (על אף ששיעור היעילות שלו מעט נמוך יותר) הוסיפה אופטימיות לגבי האפשרות שפריצות דרך נוספות עומדות בפתח.

באופן תיאורטי, הופעתו של חיסון בטוח ויעיל אמורה לציין את תחילת הסוף של מגפת הקורונה. במציאות, אין אנו נמצאים אפילו בסוף ההתחלה של אספקת הדבר הנצרך: "חיסון לכל", המופץ באופן שוויוני וצודק, וזמין בחופשיות לכל נצרך. 

למען הסר ספק, העבודה על יצירת חיסונים תוך חודשים ספורים ראויה לשבח. זהו זינוק טכנולוגי אדיר של האנושות. אבל קרש הקפיצה היה עשרות שנים של השקעה ציבורית אדירה במחקר ובפיתוח. 

מרבית המובילים מבין החיסונים שבפיתוח מפעילים את מערכת החיסון כנגד החלבון הזיזי
(spike protein) של הנגיף, וגישה זו התאפשרה בזכות שנים של מחקר במכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH). באופן ישיר יותר – ביונטק קיבלה 445 מיליון דולר מממשלת גרמניה, ומודרנה קיבלה מיליון דולר מהקואליציה לחדשנות במוכנות למגפות (CEPI), ויותר ממיליארד דולר מהרשות האמריקאית למחקר ופיתוח ביו־רפואי מתקדם (BARDA) ומהסוכנות לפרויקטים מחקריים מתקדמים של משרד ההגנה של ארצות הברית (DARPA). כמו כן, החיסון של אסטרהזניקה-אוקספורד קיבל יותר ממיליארד ליש"ט (1.3 מיליארד דולר) ממימון ציבורי

אך כדי שההתקדמות הטכנולוגית תתורגם לבריאות לכל, את החידושים שמפותחים באופן משותף יש לנהל למען טובת הכלל, ולא עבור רווחים פרטיים. הדברים נכונים ביתר שאת כשמדובר בפיתוח, בייצור ובהפצה של חיסון בהקשר של מגפה כלל עולמית.

אף מדינה אינה יכולה להכריע את המשבר הזה לבדה, ולכן יש צורך בחיסונים זמינים בחופשיות לכלל האנושות. ובכל זאת, מערכת החדשנות הנוכחית מתעדפת את האינטרסים של מדינות עשירות על פני אלו של כל השאר, ורווחים על פני בריאות הציבור.

הצעד הראשון לקראת חיסון לכל הוא להבטיח שקיפות מלאה לתוצאות הניסויים הקליניים, מה שיאפשר הערכה עצמאית ומהירה של בטיחות ויעילות. פירסומו של מידע ראשוני מצומצם באמצעות תקשורת תאגידית מיועד לשווקים הפיננסיים, ולא לקהילת בריאות הציבור. התנהלות זו יוצרת תקדים שלילי. בעוד ערכן של מניות תעשיית התרופות מזנק, מומחי הבריאות והציבור הרחב נותרים בתחושת פקפוק בתוצאות המדווחות. ככל שעולים וצפים נתונים רבים יותר על הכשלים בתכנון הניסויים הקליניים לחיסון של אסטרהזניקה-אוקספורד וביישומם, כך מתרבות הקריאות למדע פתוח ולשיתוף כללי של הפרוטוקולים והתוצאות.

בנוסף, שאלות ביקורתיות על אודות המובילים מבין החיסונים בפיתוח נותרו ללא מענה. בתגובה ללחץ הפוליטי והכלכלי של מדינות עשירות, חברות התרופות נחפזות להביא את חיסוניהם שבפיתוח לקו הסיום. בהתאם לכך, תוכנן השלב השלישי של ניסוייהן הקליניים כך שיספקו דיווחים חיוביים במהירות האפשרית, במקום להתמקד בשאלות ענייניות יותר, כמו האם החיסון מונע הדבקות או רק מגן מפני המחלה. גם לא ברור כמה זמן תימשך הגנת החיסון; האם חיסון נתון כלשהו פועל ביעילות זהה בקרב צעירים וזקנים, או בקרב אנשים בעלי מחלות רקע; ומה ניתן ללמוד מהשוואה בין החיסונים שבפיתוח (היבט חיוני לתכנון אסטרטגיית חיסון יעילה).

יתרה מכך, אינטרסים לאומיים – בעיקר אלו של מדינות מפותחות – נותרים הגורם המרכזי לשחרור חיסונים לשימוש. בעוד COVAX – היוזמה הבינלאומית להבטחת חיסון קורונה לכל – הוא צעד חשוב ביותר קדימה, את השפעתו דוחקות מדינות עשירות שחתמו על הסכמים דו־צדדיים לרכישה מוקדמת, בשל יכולתן להרשות לעצמן להמר על מספר חיסונים. לשם המחשה: מדינות עשירות כבר רכשו מפייזר/ביונטק וממודרנה קרוב לשמונים אחוזים ממנות החיסון שתהיינה זמינות לכל אורך השנה הראשונה.

בתמונה הכוללת, מדינות עשירות שמו ידן על 3.8 מיליארד מנות חיסון מחברות שונות, בהשוואה ל־3.2 מיליארד מנות חיסון (ובכלל זה 700 מיליון מנות עבור COVAX) עבור כל שאר מדינות העולם גם יחד. במילים אחרות, מדינות עשירות הזמינו מראש מספיק מנות כדי לכסות את כל אוכלוסיותיהן כמה וכמה פעמים, בהותירן את שאר מדינות העולם במחסור שעלול לא לאפשר להן לכסות אפילו את אוכלוסיות הסיכון החריפות ביותר שלהן.

במקביל, כיון שהמירוץ לחיסונים ממוקד בעיקר בשוקי המערב, חלק מהחיסונים שבפיתוח כמעט שאינם יכולים להיות רלוונטיים מחוץ לגבולות המדינות המפותחות. החיסון של פייזר/ביונטק מוכרח להישמר בטמפרטורה של 70- מעלות צלזיוס, שהיא נמוכה יותר מהחורף האנטארקטי. הפצת החיסון הזה כרוכה בעלות גבוהה ובאתגרים לוגיסטיים מורכבים, בעיקר למדינות בעלות הכנסה ממוצעת נמוכה ובינונית. למרות שחיסונים אחרים שבפיתוח – כמו זה של אסטרהזניקה-אוקספורד – יציבים גם בטמפרטורות גבוהות יותר, ניכר שמאפיינים מובהקים כאלה של אפליית שוק מובנים אל תוך המוצר הראשון שמגיע לשלב האישור.

מעבר לאינטרסים הלאומיים אורבת בעיה של אינטרסים פרטיים צרים אף יותר, אשר נובעת ממודל חדשנות ביו־רפואי הסובל ממימוניות־יתר. המודל העסקי לפיתוח חיסונים עתידי נשען כבר עתה על הערכה שהמגפה העולמית חשפה אפשרות של תרנגולת המטילה ביצי זהב עבור משקיעים. אלא שלצד העובדה שמשקיעים אלה נהנים מעלייה מרקיעת שחקים ברווחי ההון ובערך מניותיהם (שנמכרות ביום שבו חברת הפיתוח מכריזה על תוצאות ראשוניות מבטיחות בניסוי קליני) – אספקת חיסון לכל הפכה עניין משני בלבד.

משבר הקורונה הוא מבחן מושלם לשאלה האם גישה של חדשנות וייצור שתהיה יותר מוכוונת־בריאות־הציבור תגבר בשנים הבאות. בעוד פייזר דבקה במודל של מיקסום ערך עבור מחזיקי המניות, אסטרהזניקה לפחות התחייבה שלא להרוויח "בזמן המגפה" מהחיסון שפיתחה. עם זאת, למרות כל ההשקעה הציבורית שחתומה על כל הפיתוחים החדשניים הללו, התהליך עצמו ישאר נטול־שקיפות, מה שמותיר את התהייה האומנם אסטרהזניקה מוכנה לתעדף את בריאות הציבור על פני שיקול הרווח, ולהציע את חיסונה במחיר עלות.

בעוד החדשות האחרונות על אודות החיסונים הביאו איתן תקווה, הן גם חשפו את המודל העסקי הפגום של תעשיית התרופות, והולידו ספקות לגבי האפשרות לאספקת חיסון לכל עבור השגת היעד של בריאות לכל. עסקים כרגיל יאפשרו לנו לשרוד בקושי את המשבר הזה. אבל יש דרך טובה יותר לעשות דברים. לפני שהמגפה העולמית הבאה תגיע, עלינו להכיר בחיסונים כנחלת כלל בריאותית גלובלית, ולהתחיל לעצב מחדש את מערך החדשנות בכוון של מארג ציבורי־פרטי, המנוהל בהתאם לאינטרס הציבורי הכללי.

תרגום: דודני אורסתיו

פורסם ב-Project Syndicate

תמונה ראשית: Pfizer Vaccine / Marco Verch (flickr; CC by 2.0)

פיגומים

מריאנה מצוקאטו היא פרופסורית לכלכלה ביוניברסיטי קולג' לונדון, המנהלת המייסדת של ה'מכון ליזמות ולטובת הציבור' ראש המועצה של כלכלת בריאות לכל של ארגון הבריאות העולמי ומחברת הספרים The Value of Everything ו-The Entrepreneurial State.

הנרי לישי לי הוא עמית מחקר ביזמות בריאותית ב'מכון ליזמות ולטובת הציבור' ביוניברסיטי קולג' לונדון.

אלס טורילה היא חוקרת אורחת במכון.