סוציאליזם ולאומיות

הערת המתרגם: המאמר שלהלן פורסם בינואר 1897 בכתב העת Shan Van Vocht [שאן ואן ואכט] שראה אור בבלפסט, אירלנד. בעת כתיבת הדברים אירלנד נמצאה תחת שלטון בריטי. קונולי, פעיל מרכזי בהתנגדות לבריטים, סבר שיש לשלב בין לאומיות לסוציאליזם במאבק כנגדם. קונולי הזהיר כי מאבק לעצמאות אירית בלא ייסוד רפובליקה סוציאליסטית תשאיר את אירלנד ביחסי תלות כלכליים עם בריטניה. מאמר זה מציג את עיקרי תפיסתו של קונולי בסוגיה, תוך ביקורת נגד הזרם המרכזי בתנועה הלאומית האירית. המאמר הוא חלק מסדרת מאמרים קלאסיים במחשבה הסוציאליסטית שיתפרסמו מפעם לפעם בפיגומים.

בעת הזו פועלים באירלנד מגוון סוכנים המבקשים לשמר את הרגש הלאומי בלב העם. עבודתם של סוכנים אלה, בין אם אלה תנועות לתחיית השפה האירית, אגודות ספרותיות או וועדי הנצחה, תפיק תועלת ארוכת טווח לארץ זו בזכות תרומתם לשימור של ההיסטוריה הגזעית והלאומית הנדירה שלנו, של השפה ושל המאפיינים של עמנו מפני הכחדה. עם זאת, קיימת סכנה שבדבקות קפדנית מדי בשיטות התעמולה הנוכחיות שלהם, ובעקבות כך בהתעלמותם מסוגיות חיוניות, הם יצליחו רק לצקת את לימוד ההיסטוריה בתבנית של פולחן העבר, או לגבש את הלאומיות לידי מסורת – מלאת תהילה וגבורה, בהחלט, אך מסורת ותו לא.

מסורות יכולות לספק, ופעמים רבות אכן מספקות, חומרי השראה להקרבה עצמית ומות קדושים רב תהילה, אך הן לעולם אינן חזקות מספיק לנווט בהצלחה בסערת המהפכה. אם התנועה הלאומית של ימינו איננה מבקשת רק לשחזר את הטרגדיות העצובות הישנות בתולדות עברנו, היא חייבת להצליח להביא את עצמה לעסוק בענייני השעה הדחופים. היא חייבת להדגים לעם האירי שהלאומיות שלנו איננה אידיאליזציה חולנית של העבר גרידא, אלא היא גם מסוגלת לנסח תשובה מובחנת ומוגדרת לבעיות ההווה ואמונה פוליטית וכלכלית בעלת יכולת התאמה לצורכי העתיד. אני מאמין כי אידיאל פוליטי וחברתי קונקרטי זה יתממש בצורה הטובה ביותר, אם הוא יתקבל בכנות בקרב כל חסידי הלאום הרציניים השואפים להקמת הרפובליקה.  

לא רפובליקה כבצרפת, שבה מלוכה קפיטליסטית עם ראש מדינה נבחר מציגה פרודיה על הכישלונות החוקתיים של אנגליה, ובברית הגלויה עם העריצות המוסקבאית מציגה בחוצפתה לראווה את כפירתה במסורת המהפכה. לא רפובליקה כבארצות הברית, שבה כוח הארנק ייסד רודנות חדשה במסווה של חופש; היכן שכמאה שנה לאחר שרגליו של החייל הבריטי האחרון זיהמו את רחובות בוסטון, מטילים בעלי אדמות ובעלי ממון בריטים  על אזרחי ארצות הברית שעבוד, שבהשוואה אליו המיסים מימי טרום המהפכה נראים כאין וכאפס. . לא! הרפובליקה שאני מייחל כי תעמוד בתור אידיאל הניצב בפני בני ארצנו צריכה להיות בעלת מאפיינים כאלה שרק אזכור שמה ישמש, בכל הזמנים, מגדלור למדוכאים בכל הארצות ויהיה להבטחה של חופש ושפע כגמול על המאמצים שהושקעו למענה. 

לאיכר החוכר, שנכתש בין בעל האדמות מצד אחד, והתחרות האמריקאית מצד שני, כאילו היו אלה אבני רחיים; לפועלים השכירים בערים, הסובלים מגזל בידי בעלי ההון המשעבדים; לפועל החקלאי, המאבד בעמל את חייו עבור שכר שבקושי מספיק כדי לשמור על הגוף והנפש יחדיו; למעשה, לכל אחד ממיליוני העמלים, שעל גבי סבלם צמחה הרקמה המפוארת לכאורה של הציוויליזציה המודרנית שלנו – לכל אלה תהיה הרפובליקה האירית למילת קסם – נקודת מפגש למתקוממים, חוף מבטחים למדוכאים, נקודת מוצא עבור הסוציאליסט, המלא בלהט בשם החירות האנושית. 

חיבור זה של שאיפותינו הלאומיות עם התקווה של גברים ונשים שהעלו את נס המרד נגד מערכת זו של בעלות פרטית על הון ועל אדמות, שהאימפריה הבריטית היא הטיפוס התוקפני ביותר מסוג זה והנחוש ביותר להגן עליהם, אינו צריך בשום אופן להחדיר חילוקי דעות לשורותיהם של חסידיו הרציניים של הרעיון הלאומי, אלא הוא עשוי לשמש אותנו כחיבור למאגרים רעננים של עוצמה מוסרית וגופנית שתספיק כדי להביא את המאבק של אירלנד לעמדת זינוק טובה יותר מזו שהיא הייתה בה בימי קרב בֶנבּוּרבּ. 

ניתן לטעון כי האידיאל של רפובליקה סוציאליסטית, שאכן מרמז על מהפכה פוליטית וכלכלית מוחלטת, תנכר בוודאי את כל תומכינו מקרב המעמד הבינוני והאריסטוקרטיה, שיחרדו מאובדן רכושם והפריבילגיות שלהם. מה הפירוש של העלאת התנגדות שכזו? שעלינו להתפייס עם המעמדות הפריבילגים באירלנד! אולם אפשר לשכך את עוינותם רק על ידי ההבטחה כי באירלנד חופשית לא יפריעו לפריבילגיות שלהם. כלומר, עליכם להבטיח שכאשר אירלנד תהיה חופשית משליטה זרה, החיילים האירים ירוקי המדים ישמרו את רווחי המרמה של בעל ההון ובעל האדמה מידי 'הידיים הרזות של העניים' בחוסר רחמים זהה ובאותה מידה של יעילות כמו החיילים האנגלים אדומי המדים כיום. על אף בסיס אחר לא יתאחדו המעמדות הללו אתכם. האם מצפים אתם שההמונים ילחמו עבור אידיאל שכזה?

כאשר אתם מדברים על שחרור אירלנד, האם כוונתכם רק ליסודות הכימיים המרכיבים את אדמת אירלנד? או האם כוונתכם לבני העם האירי? אם לאחרונים, ממה אתם מבקשים לשחרר אותם? משלטונה של אנגלייה?

אבל כל המערכות המנהל הפוליטיות או מנגנוני הממשל הם אך ורק שיקוף הצורות הכלכליות המונחות ביסודם. השלטון האנגלי באירלנד אינו אלא סמל לעובדה שכובשים אנגלים בעבר כפו על ארץ זו מערכת רכוש שנוסדה על בסיס שוד, מרמה ורצח; שמימושה של 'זכות הקניין', הן שימורה בימינו והן במקורה, כוללת הפעלה מתמשכת של שוד ומרמה חוקיים. השלטון האנגלי התגלה כשיטת הממשל המתאימה ביותר להגנה על הגזל, והצבא הבריטי ככלי היעיל ביותר להוצאה לפועל של רצח חוקי כאשר הפחדים של מעמדות בעלי הרכוש דורשים זאת.

הסוציאליסט אשר יעקור מהשורש ויהרוס את כל האכזריות של המערכת המטריאליסטית האלימה של הציביליזציה, שאימצנו אותה לעצמנו כמו את השפה האנגלית, הוא לדעתי אויב קטלני בהרבה לשלטון ולחסות האנגליים, מאשר ההוגה השטחי המדמיין כי ניתן לפייס בין החירות האירית לבין צורות ערמומיות אך הרות האסון של הכפפה כלכלית –  רודנות בעל האדמה, מרמה וריבית טמאה של בעל ההון; פרי הבאושים של הכיבוש הנורמני, השילוש הבלתי קדוש, אשר סטרונגבאו ומק'מורו –  גנב נורמני ובוגד אירי – היו המבשרים והשליחים ההולמים אותו.

גם אם תסלקו את הצבא האנגלי מחר ותעלו את הנס הירוק מעל טירת דבלין, אלמלא תפעלו לארגן ולכונן רפובליקה סוציאליסטית, מאמציכם יהיו לשווא. אנגליה עדיין תשלוט בכם. היא תשלוט בכם דרך בעלי ההון שלה, דרך בעלי האדמות שלה, דרך הבנקאים שלה, דרך מערך שלם של מוסדות מסחריים ואינדיווידואליסטיים שהיא שתלה בארץ הזו והשקתה בדמעות אימהותינו ובדם קדושינו המעונים. אנגליה עדיין תשלוט בכם עד חורבנכם, אפילו כאשר שפתותיכם יעלו מחוות כבוד צבועה במקדש החירות שבעקרונותיה בגדתם.

לאומיות בלא סוציאליזם – בלא ארגון מחדש של החברה על בסיס צורה רחבה יותר ומפותחת יותר של אותם אופני הרכוש המשותף שהונחו ביסוד המבנה החברתי של ארין [אירלנד] העתיקה – היא לאומיות מוגת לב ובוגדנית.

יהיה זה משול להצהרה ציבורית על כך שהמדכאים שלנו הצליחו להדביק אותנו בתפיסותיהם המעוותות של צדק ומוסר, על כך שהחלטנו לבסוף לאמץ אותם כתפיסותינו שלנו, ולכן אין לנו עוד צורך בצבא זר להשליט אותם עלינו.

כסוציאליסט אני מוכן לעשות כל שאדם יכול כדי להשיג עבור מולדתנו את מורשתה הראויה – עצמאות; אבל אם תבקשו ממני לבטל קוצו של יוד מדרישות הצדק החברתי, במטרה לפייס את המעמדות הפריווילגים, אז עליי לסרב.

פעולה כזו תהיה חסרת כבוד ובלתי ניתנת לביצוע. אל לנו לשכוח שזה אשר צועד בחברת השטן לגן העדן לעולם לא יגיע לשם. בואו ונכריז בגלוי את אמונתנו: היגיון המאורעות הוא לצידנו. 

פורסם בינואר 1897 בכתב העת Shan Van Vocht [שאן ואן ואכט] שראה אור בבלפסט.

תרגום: בועז גרפינקל

תמונה ראשית: ג'יימס קונולי נואם בניו יורק לרגל האחד במאי, 1908 (Wikimedia).