טכנולוגיות דיגיטליות מוצגות כפתרון לחוליי מערכת החינוך וההשכלה וכאמצעי לצמצום פערים. אך הטכנולוגיות האלה אינן נייטרליות אלא משוקעות בתרבות ובחברה שבתוכה הן נוצרו.
המסורת המרקסיסטית לאחר מלחמת העולם השנייה מיעטה להתייחס לשואה. ארנסט מנדל היה אחד הבודדים שניסה להבין את השמדת היהודים מתוך הקטגוריות של המרקסיזם הקלאסי.
כדי להתגבר על המשבר האקולוגי דרושה מהפכה אקו־חברתית שתשנה את היחסים בין האדם והטבע.
'תכנית סינגפור' של מפלגת 'ימינה' מופרכת מבחינה כלכלית, אינה מתמודדת עם האתגרים הכלכליים שעל הפרק ועוזרת לעשירים ביותר על חשבון כולנו.
כדי לספק צרכים אנושיים, קצבאות והעברות כספיות אינן מספיקות. מדינת רווחה מפותחת חייבת להבטיח את הקיום החומרי של אזרחיה.
בעקבות פרסום דוח העוני, עולים בכל שנה הקולות המערערים על חומרת והיקף העוני בישראל. אך הנתונים ברורים – העוני בישראל חמור והמדינה יכולה לשנות את זה.
הצלחתם של החיסונים לנגיף הקורונה מעוררת תקווה, אך הדרך למימוש מלא של ההבטחה לחיסון אוניברסלי וזמין בחופשיות עודנה ארוכה.
הנאו־ליברליזם מוצג ככוח המשחרר מכפייה ומקדם חירות. אך מה עומד מאחורי תפיסת החירות של הוגיו? קריאה ביקורתית ב'חוקת החירות' של פרידריך האייק.
השמאל בימינו מתאפיין במוסרנות שמסווה סוגיות מעמדיות ומתעלמת מהן. דחיית הזהותנות והחזרה של מושג המעמד הן צעדים ראשוניים בבנייתה של סולידריות רחבה.
קפיטליסטים כבר משתמשים במדינה כדי לעצב מחדש את הערים שלנו. כדי שתשרת את האינטרסים של אנשים עובדים, אנחנו צריכים להשתמש במדינה בצורה שונה לחלוטין.
קפיטליסטים כבר משתמשים במדינה כדי לעצב מחדש את הערים שלנו. כדי שתשרת את האינטרסים של אנשים עובדים, אנחנו צריכים להשתמש במדינה בצורה שונה לחלוטין.
ההתנהלות סביב חיסוני הקורונה חושפת את הבעיות בתעשיית התרופות העולמית, המתאפיינת במחירים גבוהים של תרופות, רווחי עתק של התאגידים ופערים עצומים בנגישות לבריאות.
הכנסה בסיסית בגרסתה השמאלית איננה "סוס טרויאני" אלא מרכיב חשוב בארגז הכלים הסוציאליסטי.
בקפיטליזם השוק איננו "חופשי", אלא יציר המדינה. הדרישה לשיחרורו של השוק היא בפועל קריאה להתערבות המדינה לטובת בעלי ההון.
תחת סוציאליזם אנשים חיים טוב יותר. עובדה.
הרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית צובר פופולריות בעקבות משבר הקורונה, ומוצג כפתרון לרבות מבעיות הקפיטליזם. בפועל הוא מביע הגיון נאו־ליברלי מופרט המתמקד רק בהשתכרות וצריכה אישית, במקום הגיון חברתי המבקש לשנות את צורות הייצור, העבודה והתשתיות הציבוריות.
ישנן שתי פרשנויות רווחות לקשר בין הכיבוש לקפיטליזם, שכל אחת מהן מזהה באחד המרכיבים את הגורם המכריע. אבל היחס בין הכלכלה לפוליטיקה הוא שאלה דינמית שהתשובה עליה יכולה לייצר אופקים פוליטיים חדשים.
בעידן הנאו־ליברלי, קל יותר לדמיין את סוף העולם מאשר את סוף הקפיטליזם. עירעור על מה שנתפס כמובן מאליו הוא הצעד הראשון לעבר שינוי.
בעקבות המשבר של 2008, השמאל הרדיקלי זכה להצלחות מרשימות לצד כישלונות מהדהדים. משבר הקורונה הוא הזדמנות להפיק לקחים ולגבש אסטרטגיה.
ההון בימינו הוא נכס שמקנה שליטה ועוצמה למיעוט קטן. מערכת כלכלית צודקת ויעילה צריכה לקדם דמוקרטיזציה של ההון שתבטיח את האינטרסים של העובדים וכלל הציבור.