על תעשיית המוות ומכונת המלחמה, על הברגים הקטנים וחסרי הדעת, על רצח המוני ושרירותי, על הקלות הבלתי נסבלת של האשמה, וגם של הטלת האשמה, ועל היחיד שנדרס בידי קולקטיבים: מסה קלאסית שנכתבה לפני 80 שנה ורק הופכת רלבנטית יותר מיום ליום
דיון בעקבות ספרו החדש של אבי קליין על המתח בין סולידריות מעמדית לסולידריות לאומית ועל המאבק הסוציאליסטי נגד מלחמות אימפריאליות
בדיון הציבורי על הפשיזם ההיסטורי, ובייחוד על המופע הגרמני שלו, ועל סכנות חזרתו בגרסה עדכנית למאה ה־21 מדברים רבות על השפל הגדול של 1929, אך שוכחים אירועים טראומטיים מוקדמים יותר. עודד היילברונר מציע לזכור את חשיבותן של טראומות קולקטיביות ואת ההתמודדות איתן בתור המפתח למניעת הידרדרות לפשיזם.
המהפכה התעשייתית מסמנת מפנה בתולדות האנושות כי היא הציבה את הרווח מעבר לכל שיקול אחר. היא פירקה את החברה, הרסה את הכפרים וביססה מערכת אלימה של שליטה עולמית. למרות שאפילו זרמים בשמאל אימצו את הנחות היסוד של התיעוש, התרבות הדמוקרטית היא החלופה ההגיונית היחידה.
השיח האקו־סוציאליסטי מגלה דפוסים של מחשבה אוטופיסטית ונוטה להתעלם מהמציאות החומרית של העולם כפי שהוא
מתנגדי העבודה המאורגנת מאשימים פעמים רבות את ארגוני העובדים בניסיונות להשתלט על מקום העבודה. בקטע מספרה ״עבודה מארגנת״, מאששת ניצן תנעמי טענות אלה. ארגוני עובדים ראויים לשמם שואפים שהעובדים ינהלו את מקום העבודה, יהיו הבעלים של עבודתם ויאתגרו את ההיגיון הקפיטליסטי השולט בעולמנו. היא גם מסבירה מדוע זה יהיה טוב לכולנו.
סאלי רוני מנסה בספריה למצוא אלטרנטיבה לסדר הקיים – היא מוצאת אותו ברומן הקלאסי של המאה ה־19, בהגות מרקסיסטית ביקורתית ובדמותו של ישו.
בארצות הברית של שנות השמונים, ספרי 'בחר את ההרפתקה שלך' היו להיט מסחרר בקרב ילדים ובני נוער – וסימנו את עלייתה התרבותית של אידאולוגיית הבחירה החופשית.
ספר המסות החדש של תהל פרוש מציע ביקורת נוקבת על הדרך שבה הקפיטליזם מתבטא בכל תחומי החיים שלנו ומנסח קריאה חדשה לקחת אחריות.
למה עובדים חייבים לחגוג את יום האישה.
למה עובדים חייבים לחגוג את יום האישה.
'יורשים' נראית כמו עוד אחת מהסדרות שמספקות לנו הצצה למועדון הסגור, הזוהר והרקוב מוסרית של עשירי תבל. אך הסדרה מצליחה לחמוק מן המלכודות הרגילות, לחשוף את מנגנון ייצור העושר, ולהבהיר אחת ולתמיד שלעשירים ולנו אין שום דבר במשותף.
היחס החצוי לתשוקה ההומוסקסואלית בחברה הקפיטליסטית נובע מהניסיונות הבורגניים לכונן זהות אישית שמבוססת על בעלות על קניין פרטי. דווקא שחרור של התשוקה הזאת מסייע לנו לחשוב על אופי חדש של יחסים בין אנשים.
טרור הוא אחד המושגים המבלבלים והשנויים במחלוקת בלקסיקון הפוליטי. הדרך להבנתו היא חיבור בין העבר להווה, בין אלימות מדינתית לאלימות מרדנית ובין תנועות לאומניות לתנועות דתיות.
על הסתירה בין האמנות להתפתחות החברה, בעקבות תרגום 'לביקורת הכלכלה המדינית: מבוא והקדמה'.
שש תזות על החרדה, על הדרך שבה היא מונעת פעילות לוחמנית ואסטרטגיה אפשרית להתגברות עליה.
תמיכתם של ראשי תעשיית הטכנולוגיה בישראל במחאה נגד הרפורמה המשטרית אינה נובעת מחיבה יתרה לדמוקרטיה, אלא מרצון לשמר את הפריווילגיות של כוח העבודה המסובסד שמספקת להם המדינה.
הערות בעקבות תרגום "לביקורת הכלכלה המדינית: מבוא והקדמה".
אין מאבק לשחרור לאומי ללא מאבק בדיכוי כלכלי.
אוסקר ויילד מוכר כיום הודות לשנינותו הסאטירית ולהישגיו הספרותיים. אך הוא היה גם סוציאליסט המחויב למאבק נגד דיכוי וניצול.