מתנגדי העבודה המאורגנת מאשימים פעמים רבות את ארגוני העובדים בניסיונות להשתלט על מקום העבודה. בקטע מספרה ״עבודה מארגנת״, מאששת ניצן תנעמי טענות אלה. ארגוני עובדים ראויים לשמם שואפים שהעובדים ינהלו את מקום העבודה, יהיו הבעלים של עבודתם ויאתגרו את ההיגיון הקפיטליסטי השולט בעולמנו. היא גם מסבירה מדוע זה יהיה טוב לכולנו.
סאלי רוני מנסה בספריה למצוא אלטרנטיבה לסדר הקיים – היא מוצאת אותו ברומן הקלאסי של המאה ה־19, בהגות מרקסיסטית ביקורתית ובדמותו של ישו.
בארצות הברית של שנות השמונים, ספרי 'בחר את ההרפתקה שלך' היו להיט מסחרר בקרב ילדים ובני נוער – וסימנו את עלייתה התרבותית של אידאולוגיית הבחירה החופשית.
ספר המסות החדש של תהל פרוש מציע ביקורת נוקבת על הדרך שבה הקפיטליזם מתבטא בכל תחומי החיים שלנו ומנסח קריאה חדשה לקחת אחריות.
מתנגדי העבודה המאורגנת מאשימים פעמים רבות את ארגוני העובדים בניסיונות להשתלט על מקום העבודה. בקטע מספרה ״עבודה מארגנת״, מאששת ניצן תנעמי טענות אלה. ארגוני עובדים ראויים לשמם שואפים שהעובדים ינהלו את מקום העבודה, יהיו הבעלים של עבודתם ויאתגרו את ההיגיון הקפיטליסטי השולט בעולמנו. היא גם מסבירה מדוע זה יהיה טוב לכולנו.
אל עבר היפה והטוב
סאלי רוני מנסה בספריה למצוא אלטרנטיבה לסדר הקיים – היא מוצאת אותו ברומן הקלאסי של המאה ה־19, בהגות מרקסיסטית ביקורתית ובדמותו של ישו.
הילדים של השוק
בארצות הברית של שנות השמונים, ספרי 'בחר את ההרפתקה שלך' היו להיט מסחרר בקרב ילדים ובני נוער – וסימנו את עלייתה התרבותית של אידאולוגיית הבחירה החופשית.
בין וילה וילקולה לשוק הנדל"ן
ספר המסות החדש של תהל פרוש מציע ביקורת נוקבת על הדרך שבה הקפיטליזם מתבטא בכל תחומי החיים שלנו ומנסח קריאה חדשה לקחת אחריות.
'יורשים' נראית כמו עוד אחת מהסדרות שמספקות לנו הצצה למועדון הסגור, הזוהר והרקוב מוסרית של עשירי תבל. אך הסדרה מצליחה לחמוק מן המלכודות הרגילות, לחשוף את מנגנון ייצור העושר, ולהבהיר אחת ולתמיד שלעשירים ולנו אין שום דבר במשותף.
היחס החצוי לתשוקה ההומוסקסואלית בחברה הקפיטליסטית נובע מהניסיונות הבורגניים לכונן זהות אישית שמבוססת על בעלות על קניין פרטי. דווקא שחרור של התשוקה הזאת מסייע לנו לחשוב על אופי חדש של יחסים בין אנשים.
טרור הוא אחד המושגים המבלבלים והשנויים במחלוקת בלקסיקון הפוליטי. הדרך להבנתו היא חיבור בין העבר להווה, בין אלימות מדינתית לאלימות מרדנית ובין תנועות לאומניות לתנועות דתיות.
על הסתירה בין האמנות להתפתחות החברה, בעקבות תרגום 'לביקורת הכלכלה המדינית: מבוא והקדמה'.
שש תזות על החרדה, על הדרך שבה היא מונעת פעילות לוחמנית ואסטרטגיה אפשרית להתגברות עליה.
תמיכתם של ראשי תעשיית הטכנולוגיה בישראל במחאה נגד הרפורמה המשטרית אינה נובעת מחיבה יתרה לדמוקרטיה, אלא מרצון לשמר את הפריווילגיות של כוח העבודה המסובסד שמספקת להם המדינה.
הערות בעקבות תרגום "לביקורת הכלכלה המדינית: מבוא והקדמה".
אוסקר ויילד מוכר כיום הודות לשנינותו הסאטירית ולהישגיו הספרותיים. אך הוא היה גם סוציאליסט המחויב למאבק נגד דיכוי וניצול.
על מוחות הלטאה שמנהיגים את העולם.
תהפוכות הליברליזם במאתיים השנים האחרונות.
איך נטש השמאל את הפריפריה ולמה הוא חייב לקדם מדיניות של פיתוח.
הספר TAZ של חכים ביי ביקש לשלב בין פעולה פוליטית לפעולה רוחנית, ובין ערעור על הסדר החברתי לשאיפה לשחרור תודעתי. אך למרות היומרה הרדיקלית, ובחלוף 31 שנה, ניתן לתהות האם רעיונותיו של ביי אינם מסייעים היום דווקא בתחזוק הסדר הקיים.
כדי להתמודד עם משבר האקלים, מבטיחים לנו שכל מה שצריך לעשות הוא לעבור לאנרגיה "נקייה" ולצמיחה "ירוקה". אך כיום כבר ברור שהדבקות בצמיחה הקפיטליסטית מחייבת ניצול בלתי פוסק של משאבים שבסופו קריסה אקולוגית.
ההסחרה של הכדורגל הפכה את הענף לעסק וניתקה את הקבוצות מבסיס האוהדים שלהן. בעשורים האחרונים התפתחה לכך חלופה דמוקרטית: קבוצות בבעלות ובניהול האוהדים.
במשך זמן רב מדי טשטשה הרטוריקה האינדיווידואליסטית של "דאגה עצמית" את יכולתנו לעבוד בצורה קולקטיבית למען מטרות משותפות. החברות הפוליטית עוסקת באחריות הדדית – אחריות שהופכת אותנו לטובים וחזקים יותר ממה שאנחנו יכולים להיות לבדנו.
השיח העכשווי על אוטומציה הוא תגובה למגמה עולמית ממשית: ישנן מעט מדי משרות עבור יותר מדי אנשים. אולם שיח זה מתעלם מהמקורות האמיתיים של המגמה: נסיגת התעשייה, התכווצות ההשקעות, ואליטות אולטרה־עשירות אשר חוסמות את הדרך אל חברה שבה המחסור הוא נחלת העבר.
'כלכלה עניה', ספרם של הכלכלנים זוכי פרס נובל אבהיגי'ט ברנג'י ואסתר דופלו, מבקש לסייע לעניים על ידי שילוב בין ניסויים אקראיים ויצירת תמריצים. בפועל, גישתם מתעלמת מהגורמים המערכתיים לעוני ומגנה על הסדר הכלכלי הנאו־ליברלי.
מבקרי השוויון טוענים שעוני הוא הבעיה ולא האי־שוויון, ושביקורת על פערים בחברה נובעת מקנאה. אבל יש סיבות טובות להתנגד לאי־שוויון בפני עצמו ולתוצאות שהוא גורם.
התיאוריה הקהילתנית של הפילוסוף מייקל סנדל מבקרת את הליברליזם וכשליו המוסריים של השוק, אבל מתעלמת מהמרקסיזם ומהאופן שבו השוק מעצב את החברה.
שלוש הערות על עלייתה של ההומופוביה.
המועסקות בשירותי הבריאות, החינוך והרווחה נתונות לרפורמות חוזרות ונשנות הפוגעות בתנאי העבודה שלהן. התמודדות והתנגדות לרפורמות מצריכה בנייה של גשרים וקואליציה רחבה של מקצועות הטיפול.
נשיאותו של רונלד רייגן נחשבת לנקודת המפנה לכלכלת שוק. אך על פירוק הסדר הישן והנחת היסודות לנאו־ליברליזם חתום דווקא קודמו בתפקיד, ג'ימי קרטר.
בינואר 2021 הוקם ארגון עובדים באלפאבית, חברת האם של גוגל. בראיון שערכנו עם נציג האיגוד הוא מציג את תנאי העבודה בחברה, את האתגרים הכרוכים בהתאגדות ואת השאיפות של העובדים לעולם טוב יותר.
בגראץ, העיר השנייה בגודלה באוסטריה, זכו הקומוניסטים בבחירות המקומיות בזכות גישה ייחודית ובלתי שגרתית לפוליטיקה מוניציפאלית. מקס צירנגסט, נציג מטעם המפלגה במועצת העיר, מסביר איך הם עשו זאת.
סוציאליסטים מתמקדים במעמד העובדים בגלל האבחון שלנו את תחלואי החברה והדרך שבה אנחנו חושבים שצריך לרפא אותם.
לפני כמאה שנה ארצות הברית אימצה את שעון הקיץ כדי לסחוט יותר רווח מכוח העבודה. לו היינו משוחררים מדרישות הקפיטליזם, כיצד היינו מארגנים את הזמן שלנו?
וולט מציגה את עצמה כחברה חדשנית שהמציאה מודל עבודה חדש ודיגיטלי. בפועל מדובר ביחסי עבודה נצלניים שמוסווים על ידי אלגוריתמים ו"משחקים".
'דוקטרינת ההלם', ספרה של נעמי קליין, רכש מעמד קאנוני בשמאל העולמי והפך למושג מרכזי בביקורת הנאו־ליברליזם. אך כשליה של 'דוקטרינת ההלם' הובילו לכך שגם קליין נסוגה ממנה והדוקטרינה נותרה לא יותר מאשר לוגו.
למרות הזיהוי שלהם עם השמאל, הורים ממעמד בינוני־גבוה מוציאים את ילדיהם מהחינוך הממלכתי ומעבירים אותם לבתי ספר "ייחודיים" והומוגניים. בכך הם פוגעים במערכת החינוך הממלכתית ותורמים לבידול מעמדי וחברתי.
שלושה מאבקים מהנגב העירוני חושפים את ההבניה ההדדית של מרחב ומעמד בישראל.
מה מספרות לנו הערים העתיקות שעל גדות נהר האינדוס על הציוויליזציה שלנו, והאם היררכיה היא תנאי לקידמה ושגשוג אנושי?
על ההצלחה של מגזר ההייטק אחראים המגזר הציבורי ומדיניות פיתוח ממשלתית. אז מדוע הציבור הוא לא זה שנהנה ממנה?
מחשבות על המצב הטכנולוגי הנוכחי.
למרות התהודה שלה זוכה קרל פולני וספרו 'התמורה הגדולה' בשמאל, ניתוחו ההיסטורי רצוף טעויות ומושגיו התיאורטיים לא מסייעים בהבנת הקפיטליזם של ימינו.
התעמולה הימנית טוענת שסוציאליזם הוא אויבו של חופש הפרט. האמת הפוכה לחלוטין: סוציאליסטים פועלים כדי ליצור את התנאים החומריים שבהם בני אדם יוכלו להיות חופשיים באמת, ללא האילוצים הנוקשים שהקפיטליזם מטיל על חייהם.
האופן שבו אנחנו מגדירים את הקפיטליזם וחושבים על התפתחותו מעצב את דרכי המאבק להתגברות עליו.
הליברליזם והמרקסיזם נתפסים לעתים קרובות כזרמים פוליטיים מתחרים – אך המשותף ביניהם רב על המפריד.
בעולם של היום, אי־שוויון וקיטוב מעמדי הם כבר לא תוצאה של יחסי עבודה אלא של בעלות על נדל"ן ונכסים. לכן קווי השבר הכלכליים שיצר הנאו־ליברליזם באים לידי ביטוי במונחים דוריים, כשהנפגע העיקרי הוא דור ה-Y.
רבים בשמאל המשכיל נוטים לראות את האיחוד האירופי כהישג היסטורי חשוב וכמגדלור של פוליטיקה פרוגרסיבית. אבל בשנים האחרונות, על רקע עליית הפופוליזם והיחלשות ההגמוניה הנאו־ליברלית, מתחילים להישמע גם קולות הטוענים שהשמאל צריך להתנגד לאיחוד האירופי, ושרק התנגדות כזאת יכולה לשקם את הברית ההיסטורית בין תנועות השמאל לבין מעמד העובדים.
הסוציאליזם המדינתי הוכיח: כשלנשים יש עצמאות כלכלית מגברים, הן לא נתקעות במערכות יחסים גרועות.
סוציאליסטים גרמנים ידעו שהצימאון לשנאפס, משקה עתיר אלכוהול, הוא מגפה בקרב מעמד הפועלים. כדי להילחם בו הם בנו את ארגוניהם סביב בירה.
מעבר לנאו־ליברליזם אנחנו עלולים למצוא את עצמנו לא במדינת רווחה פוסט־קפיטליסטית, אלא כצמיתים חסרי מעמד, חסרי רכוש וחסרי כוח פוליטי.
התיאוריה המוניטרית המודרנית, שמצדדת בהדפסת כסף וגירעונות תקציביים, עברה בשנים האחרונות משולי השיח הכלכלי למרכזו. אך מה שנעדר מהשיח הזה הוא מי יהנה מהזרמת הכספים – האליטה הפיננסית או האוכלוסייה בכללותה.
בריטניה בשנות השבעים הייתה כר פורה להתפתחות של סגנונות מחאה ששילבו אופנה, מוזיקה ותרבות. הניסיונות להבין את הזרמים המחאתיים־התרבותיים האלה בהיסטוריה הבריטית מספקים צוהר להבנת פוליטיקת המחאה של ימינו.
היווצרותן של פוליטיקה וזהויות מיניות שלובה בהתפתחות הקפיטליזם. היכרות עם ההיסטוריה המשותפת שלהן היא הכרחית לפוליטיקה שתדאג לכלל הקהילה הגאה.
כיום רבים בשמאל מבקשים לבטל את העבודה. אך המטרה של הסוציאליזם היא לשנות אותה.
כדי להתמודד עם משבר האקלים, "א־פוליטיות" ושינויי חקיקה קטנים לא יספיקו. מה שדרוש הוא חזון כולל שיגייס את הציבור לפעולה.
קומוניזם ואסיד מעוררים אסוציאציות שונות לחלוטין. אך פוליטיקה פסיכדלית יכולה לסייע לנו להרחיב את התודעה לעולם שמעבר לקפיטליזם.
הכדורגל הוא לא רק משחק אלא גם שיקוף של תהליכי עומק חברתיים. על המגרש נחשפת התנועה הכפולה של ההון וההתנגדות אליו.
הימאים רצו דמוקרטיה – ההסתדרות רצתה שליטה. סיפורה של השביתה הכי מפורסמת בהיסטוריה של ישראל.
"אף אחד לא יכול היה לחזות את ההצלחה של הרעיון שהבזיק כברק. איש לא שיער באיזו מהירות הוא יאומץ על-ידי שכבות העמלים" – רוזה לוכסמבורג על שורשיו של האחד במאי.
טכנולוגיות דיגיטליות מוצגות כפתרון לחוליי מערכת החינוך וההשכלה וכאמצעי לצמצום פערים. אך הטכנולוגיות האלה אינן נייטרליות אלא משוקעות בתרבות ובחברה שבתוכה הן נוצרו.
המסורת המרקסיסטית לאחר מלחמת העולם השנייה מיעטה להתייחס לשואה. ארנסט מנדל היה אחד הבודדים שניסה להבין את השמדת היהודים מתוך הקטגוריות של המרקסיזם הקלאסי.
כדי להתגבר על המשבר האקולוגי דרושה מהפכה אקו־חברתית שתשנה את היחסים בין האדם והטבע.
'תכנית סינגפור' של מפלגת 'ימינה' מופרכת מבחינה כלכלית, אינה מתמודדת עם האתגרים הכלכליים שעל הפרק ועוזרת לעשירים ביותר על חשבון כולנו.
כדי לספק צרכים אנושיים, קצבאות והעברות כספיות אינן מספיקות. מדינת רווחה מפותחת חייבת להבטיח את הקיום החומרי של אזרחיה.
בעקבות פרסום דוח העוני, עולים בכל שנה הקולות המערערים על חומרת והיקף העוני בישראל. אך הנתונים ברורים – העוני בישראל חמור והמדינה יכולה לשנות את זה.
הצלחתם של החיסונים לנגיף הקורונה מעוררת תקווה, אך הדרך למימוש מלא של ההבטחה לחיסון אוניברסלי וזמין בחופשיות עודנה ארוכה.
הנאו־ליברליזם מוצג ככוח המשחרר מכפייה ומקדם חירות. אך מה עומד מאחורי תפיסת החירות של הוגיו? קריאה ביקורתית ב'חוקת החירות' של פרידריך האייק.
השמאל בימינו מתאפיין במוסרנות שמסווה סוגיות מעמדיות ומתעלמת מהן. דחיית הזהותנות והחזרה של מושג המעמד הן צעדים ראשוניים בבנייתה של סולידריות רחבה.
קפיטליסטים כבר משתמשים במדינה כדי לעצב מחדש את הערים שלנו. כדי שתשרת את האינטרסים של אנשים עובדים, אנחנו צריכים להשתמש במדינה בצורה שונה לחלוטין.
ההתנהלות סביב חיסוני הקורונה חושפת את הבעיות בתעשיית התרופות העולמית, המתאפיינת במחירים גבוהים של תרופות, רווחי עתק של התאגידים ופערים עצומים בנגישות לבריאות.
הכנסה בסיסית בגרסתה השמאלית איננה "סוס טרויאני" אלא מרכיב חשוב בארגז הכלים הסוציאליסטי.
בקפיטליזם השוק איננו "חופשי", אלא יציר המדינה. הדרישה לשיחרורו של השוק היא בפועל קריאה להתערבות המדינה לטובת בעלי ההון.
תחת סוציאליזם אנשים חיים טוב יותר. עובדה.
הרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית צובר פופולריות בעקבות משבר הקורונה, ומוצג כפתרון לרבות מבעיות הקפיטליזם. בפועל הוא מביע הגיון נאו־ליברלי מופרט המתמקד רק בהשתכרות וצריכה אישית, במקום הגיון חברתי המבקש לשנות את צורות הייצור, העבודה והתשתיות הציבוריות.
ישנן שתי פרשנויות רווחות לקשר בין הכיבוש לקפיטליזם, שכל אחת מהן מזהה באחד המרכיבים את הגורם המכריע. אבל היחס בין הכלכלה לפוליטיקה הוא שאלה דינמית שהתשובה עליה יכולה לייצר אופקים פוליטיים חדשים.
בעידן הנאו־ליברלי, קל יותר לדמיין את סוף העולם מאשר את סוף הקפיטליזם. עירעור על מה שנתפס כמובן מאליו הוא הצעד הראשון לעבר שינוי.
בעקבות המשבר של 2008, השמאל הרדיקלי זכה להצלחות מרשימות לצד כישלונות מהדהדים. משבר הקורונה הוא הזדמנות להפיק לקחים ולגבש אסטרטגיה.
ההון בימינו הוא נכס שמקנה שליטה ועוצמה למיעוט קטן. מערכת כלכלית צודקת ויעילה צריכה לקדם דמוקרטיזציה של ההון שתבטיח את האינטרסים של העובדים וכלל הציבור.
חברות בערבון מוגבל הן תרומה ייחודית של הקפיטליזם שמקנה לתאגידים שליטה נרחבת עם סיכונים מעטים. בעלות כלכלית חייבת להיות דמוקרטית ולהפוך רווחים למוצר ציבורי.
באירופה של המאה ה־16, ציד מכשפות היה מלחמה מעמדית בידי העילית.
סוציאליסטים מציבים את מושג המעמד במרכז הניתוח החברתי והפוליטי שלהם, לעתים עד כדי התעלמות מסוגיות של גזע. אך בין העמדה הזאת לעמדה שרואה בגזענות סוגיה נפרדת ואוטונומית, קיימת אלטרנטיבה – ניתוח של הדרכים השונות שבהן גזע ומעמד מבנים האחד את השני.
יש להציג אלטרנטיבה להתנגשות המדומה בין הממסד הליברלי לאינטרנציונל הלאומני – נאום שנשא יאניס וארופאקיס בכנס הייסוד של האינטרנציונל הפרוגרסיבי.
השמרנות והשמאל מזהים היטב את חולשות הליברליזם. לכן על סוציאליסטים להקשיב לשמרנים – ולקדם פוליטיקה אחרת.
לאחרונה נפוץ המושג פוסט קפיטליזם כתיאור של מגמות המובילות אל מעבר למערכת הכלכלית הקיימת. אך המושג משקף בלבול מושגי שמתעלם מהתפיסות וההישגים של הסוציאל־דמוקרטיה ותנועות הפועלים.
בעידן הנאו־ליברלי, סרטי גיבורי־העל הפכו מנישה זניחה לשוברי קופות. המרכזיות שלהם משקפת מהפכה תרבותית שמפנימה את הסדר הקיים.
הקפיטליזם מתיימר להיות מערכת כלכלית יעילה. אז מדוע רבים כל כך מועסקים בעבודות בולשיט?
כסף הוא מערכת חברתית שנשענת על מוסדות ציבוריים. לכן אסור שהייצור שלו יהיה בידיים פרטיות.
מהומות הולכות ותופסות מקום מרכזי במאבקים פוליטיים וצומחות על רקע שינויים כלכליים. אך אסור לשמאל להסיק מכך שעבר זמנם של ארגוני עובדים ושביתות.
הפחתת הפעילות הכלכלית היא הכרחית וצודקת – ויכולה להוביל לשגשוג אנושי.
אסטרטגיה סוציאליסטית לא יכולה להסתפק בניסוח מדיניות אלטרנטיבית. היא מחייבת גם בנייה מחדש של היחסים בין המדינה, המפלגה ואירגוני העובדים.
מלה־פן בצרפת ועד נתניהו בישראל, הפופוליזם הלאומני נמצא בעלייה. הממסד הליברלי בחרדה, אך לא מסוגל לספק פתרון.
נאו־ליברליזם רך מיצה את כוח המשיכה שלו. האלטרנטיבה הפרוגרסיבית הטובה ביותר היא אימוץ מפורש של סוציאליזם.
החששות מפני התמכרות לרשתות החברתיות ולטלפונים החכמים מחמיצים את העניין. הבעיה האמיתית היא רדיפת הרווחים של ענקיות הטכנולוגיה.
האליטה הגלובלית נהנית מריכוז הולך וגדל של עושר ועוצמה. פילנטרופיה היא הדרך שבה הם מכסים על כך, ומעצבים את הספירה הציבורית.
פמיניזם וסוציאליזם מתנגדים לסוגים שונים של אי־שוויון. אך כדי להבין ולהיאבק בפטריארכיה ובקפיטליזם, אנחנו זקוקות לפמיניזם סוציאליסטי.
היו דרכים שונות להתמודדות עם המצוקה הכלכלית של משבר הקורונה. ממשלת נתניהו נקטה במדיניות שמשמרת את חוסר הביטחון הכלכלי – ואת התלות של מצביעיה.
בתי הספר משכפלים את אי השוויון הכלכלי והחברתי. אבל הם יכולים להיות מודל של חברה חופשית ושוויונית יותר.
איגוד העובדים הסוציאליים יצא השבוע למאבק. שוחחנו עם מיכל מאירס, מנהלת חטיבה ארצית באיגוד, על הסיבות למאבק והדרך קדימה.
ארצות הברית הורידה את הפשיעה העירונית באמצעות שיטור אגרסיבי וכליאה המונית – לא על ידי טיפול בעוני ובהדרה. המהומות שמתרחשות כיום הן, בין היתר, תגובה לכך.
נטישת הצמיחה היא הכרזה על סופה של הקידמה. סוציאליסטים צריכים להתנגד לצנע האקולוגי.
משבר הקורונה החריף עוולות שמלוות אותנו כבר זמן רב. אבל הוא גם מזמן חשיבה קונקרטית על איך להתמודד איתן ולדמיין אוטופיות ריאליות
המאבק בין גלובליזציה ליברלית לבדלנות לאומנית מחזק את שני הצדדים על חשבון הציבור. התשובה למגמות האלה היא אינטרנציונליזם פרוגרסיבי שיקדם מדיניות לטובת הכלל
'יורשים' נראית כמו עוד אחת מהסדרות שמספקות לנו הצצה למועדון הסגור, הזוהר והרקוב מוסרית של עשירי תבל. אך הסדרה מצליחה לחמוק מן המלכודות הרגילות, לחשוף את מנגנון ייצור העושר, ולהבהיר אחת ולתמיד שלעשירים ולנו אין שום דבר במשותף.
היחס החצוי לתשוקה ההומוסקסואלית בחברה הקפיטליסטית נובע מהניסיונות הבורגניים לכונן זהות אישית שמבוססת על בעלות על קניין פרטי. דווקא שחרור של התשוקה הזאת מסייע לנו לחשוב על אופי חדש של יחסים בין אנשים.
טרור הוא אחד המושגים המבלבלים והשנויים במחלוקת בלקסיקון הפוליטי. הדרך להבנתו היא חיבור בין העבר להווה, בין אלימות מדינתית לאלימות מרדנית ובין תנועות לאומניות לתנועות דתיות.
על הסתירה בין האמנות להתפתחות החברה, בעקבות תרגום 'לביקורת הכלכלה המדינית: מבוא והקדמה'.